Fascination About תגיש לי

ביום האחרון של השנה עליתי עם אריה במדרגות וראיתי שלוש תלמידות, את שמה של השלישית לא זכרתי. אמרתי לאריה “תראה איך שכחתי את שמה של תלמידתי”.

לו הדבר היה תלוי בי, הייתי מאמץ דווקא את המשמעת הצבאית. רק על ידי משמעת, נוכל לשמור על צלם החינוך, ההישגים ואורך הרוח.

אם הוא לא היה מרוצה ממך, הוא היה מתקרב אלייך קרוב ולוחש באוזנך נהמת טרף מקפיאת דם, או קורץ לך עד זוב דם.

ב. אתה שוגה כי אני מניח שלא עשית סטטיסטיקה. אם אתה מדבר על "רוב מי

א. אני יותר ציוני ממך. התנועה הציונית דיברה על הקמת בית לאומי לעם היהודי, היום אי אפשר לקיים את המילה "בית" ,מי שיקשיב לי יוכל לקנות בית פרטי ומי שחבר שלי בפייסבוק ראה תמונות של הבית אחרי שעשינו בו ביקור אחרון לפני קבלת מפתחות, ואני עוד התפרעתי וקניתי על שטח של מעל חצי דונם. 

זה לא נכון, וזה לא עניינך בכל מקרה. מה גורם לצורך הזה שלך לשכנע את עצמך שלא יכול להיות שלמי שעזב את הארץ יהיה יותר טוב בחו"ל?

ליהודים (גם החילונים שבהם) אין זיקה היסטורית לאדמה של חבל קימברלי ולכן זה כנראה לא יעבוד.

ולמה אתה הולך רחוק עם אריה דרעי? תסתכל מה הולך מסביב בפוליטיקה. כל שאר מנסה להיות "חברתי" והתקשורת דוחפת בכוח מדידה של פוליטיקאים לפי מי יותר "חברתי", ואף אחד לא עוצר ושואל את עצמו מה זה אומר בכלל "חברתי".

אלא אם כן תציע את עצמך לתפקידי ניהול, אבל כאן במרכז אין סיכוי וגם ההורים מפונקים. יש פה תרבות של “מגיע לי”. הופתעתי לשמוע מפיו את ההצהרות האלה, כנראה קם על צד שמאל.

ולכן אני תוהה, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת שלי, אם זה שאני לא מנצל הזדמנויות עכשיו לא תתברר כטעות.

“שיתוק חצי גוף, פגיעה מוחית, אי ספיקת כליות..”, קרא בקול. הוא חש מרומה ועל כן הפסיק ושמט את הדו”ח מידו. הדפים התפזרו על רצפת החדר ונדבקו לגושי הקצף הלבנים. הם כיסו את השאריות, של מה שהיה פעם, סימלו המסחרי.

”, הדהד שוב באוזניו, אותו משפט בלהות, אשר הותיר אותו ללא מענה לפני שנים כה רבות. כן, אין ספק, more info שרק על זה בלבד מגיע לאיש הזה למות ומהר. הוא שלח לעבר הישן מבט מזרה אימה.

פגשתי בו שוב, כשהגעתי כמורה חדש לבית הספר. בישיבת הפתיחה נתנו לו את ראשות הדיבור כזקן המורים, הוא עלה לבמה, כשצווארון חולצתו משוך כלפי מעלה, כמו פרסלי אלויס. ושערו המלא משוח לאחור. הוא ניגש אל דוכן הנואמים והיכה עליו באגרופו.

יש לי אחד עשר קסטות לא ערוכות של הטיול, צילמתי שם בלי סוף איזה נוף. שמע סיפור, הגעתי לגבול תופס אותי קצין מהשב”כ המקומי ומתחיל לחקור אותי איזה שעה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *